#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 2 ידיעה במקצת האם הוי ידיעה?	נחלקו התנאים ת&quot;ק ות&quot;ק בדעת ר&quot;ש סוברים דהוי ידיעה, לכן שני שבילים אחד טמא ואחד טהור הלך בראשון ושכח שהלך ואח&quot;כ הלך בשני ונכנס למקדש חייב. אבל ר&quot;ש בן יהודה בשם ר&quot;ש ס&quot;ל דלא הוי ידיעה ופטור.	שבועות יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. לדעת ר&quot;א ור&quot;ע שאין חייבים על העלם מקדש העלם זה וזה בידו האם חייב?	אמר רב אשי חזינן אי מטומאה קא פריש הרי העלם טומאה בידו וחייב אי ממקדש קא פריש הרי העלם מקדש בידו ופטור. רבינא הקשה שלעולם פורש מחמת שניהם, לכן לא שנא (ופטור &lt;רש&quot;י&gt;).	שבועות יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט: 1 ידיעת ספק האם הוי ידיעה (בטומאת מקדש ובשאר חיבי אשמות וחטאות)?<p dir=""rtl"">[שני שבילים אחד טמא ואחד טהור הלך באחד ונכנס למקדש ונטהר והלך בשני ונכנס האם חייב ומדוע?]</p>"	"ידיעת ספק באשם תלוי - רבי אמר מחלקת, רשב&quot;י ור&quot;א בר&quot;ש בשם ר&quot;ש אמרו אין ידיעות מחלקות לאשם תלוי דכתיב &quot;על שגגתו אשר שגג&quot;.<p dir=""rtl"">בחטאת - ר&quot;ל אמר דלרבי ידיעת ספק שמה ידיעה ומחלקת אפ' לחטאות ור' יוחנן סבר דלא הוי ידיעה ואינה מחלקת לחטאות אלא לאשמות, דבחטאת כתיב &quot;או הודע אליו&quot; ידיעה מעליא.</p><p dir=""rtl"">גבי שני שבילים דהוי ספק ידיעה בטומאת מקדש - לר&quot;ש פטור דס&quot;ל ידיעת ספק לאו שמה ידיעה, לת&quot;ק חייב, ר' יוחנן ביאר כיון שהמקור דבעינן ידיעה הוא מ&quot;ונעלם&quot; מכלל שהיה ידיעה, אפ' ידיעה קלה הוי ידיעה. ר&quot;ל אף שבודאי סובר דהוי ידיעה, לא פי' כן את ת&quot;ק אלא כר' ישמעאל דלא בעי ידיעה, להשמעינן דלר&quot;י לא בעינן ידיעה בתחילה,&nbsp;&nbsp;דלא תימה דאף דמקרא לית ליה ידיעה מגמרא אית ליה.</p>"	שבועות יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 2 (ד. יד:) בטומאת מקדש וקדשיו האם בעינן ידיעה מתחילה, חייב על העלם מקדש, ומנין (כללי)?	"כתיב ונעלם ונעלם ר&quot;א ור&quot;ע דרשו מרבוי ונעלם לידיעת טומאה בתחילה אבל להעלם מקדש אין להם רבוי ופוטרים.<p dir=""rtl"">ר' ישמעאל דורש את הרבוי להעלם מקדש, לידיעה בתחילה אין לו רבוי ואף לא גמרא ולכן אינו מצריך.</p><p dir=""rtl"">רבי אומר שלשון &quot;ונעלם&quot; מעצמו משמע שהיתה ידיעה בתחילה (ידיעת בית רבו) ואם כן הנעלם השני מיותר לרבות העלם מקדש {וכן סתם במשנתנו ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע].</p>"	שבועות יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 3 'שבועה שאוכל לך' אצלנו איתא שאכל ואילו בנדרים שנינו שבועה שאכל לך אסור?	"אביי ביאר דאכילנא משמע, אבל במסרבים בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ואח&quot;כ נשבע 'שאוכל לך' ודאי כוונתו שלא יאכל.<p dir=""rtl"">רב אשי אמר לעולם דאכילנא משמע, ומה ששנינו בנדרים, דאמר שאי אוכל וקמ&quot;ל דלא אמרינן דאיתקיליה ליה לישנא.</p>"	שבועות יט:		
